פסק-דין בתיק ת"א 25408-01-10

הרקע לתביעה:

1.         עניינה של התביעה שלפניי בהסכם לביצוע פעולת תיווך במקרקעין. לטענת התובע, שהינו מתווך מורשה במקרקעין, הנתבע התחייב כלפיו לשלם דמי תיווך בשיעור2 אחוזים בתוספת מע"מ. למרות שהתובע ביצע את פעולת התיווך כנדרש ואף נחתם הסכם למכירת הזכויות במקרקעין לנתבע, הנתבע לא שילם את דמי התיווך המוסכמים. מכאן התביעה דנן שסכומה הועמד על סך 191,868 ש"ח.

עיקר טענות התובע:

2.         בתאריך 28.12.2008 נחתמה בין התובע לנתבע הזמנה לביצוע פעולות תיווך במקרקעין (להלן: " ההזמנה"). על פי ההזמנה התחייב הנתבע לשלם לתובע דמי תיווך בשיעור                      2 אחוזים בתוספת מע"מ, מסכום העסקה.

3.         בהתאם להזמנה הציג התובע לנתבע מספר מגרשים, ביניהם מגרש 1007 באזור התעשייה עמק חפר. התובע סייע לנתבע לפעול להגשת הצעה מתאימה למינהל מקרקעי ישראל. במכרז הראשון לא זכתה הצעתו של הנתבע, מאחר שלא פעל על פי המלצת התובע והציע מחיר נמוך.

4.         התובע פעל אצל המינהל על מנת שיפורסם מכרז חדש לגבי מגרש 1007. התובע ניסה לסייע לנתבע בהגשת ההצעה החדשה, אולם הנתבע התחמק ממנו. בסופו של דבר, נודע לתובע שהנתבע רכש את הזכויות במגרש 1007 בתמורה לסך 8,234,704 ש"ח בתוספת מע"מ ומכאן זכאי התובע לשכר טרחתו בסך 191,868 ש"ח. הואיל והנתבע התעלם מפניות התובע לתשלום שכרו, הוגשה התביעה.

עיקר טענות הנתבע:

5.         הנתבע חיפש זמן רב מגרש לצורך הקמת מכון תערובת. הנתבע נפגש עם מספר מתווכים, ביניהם גם התובע. הנתבע אכן חתם על ההזמנה והתובע הציג לו את מגרש 1007, אשר מתאים לצרכי העסקיים.

6.         רק בשלב זה נודע לנתבע שמדובר במקרקעין המשווקים על ידי מינהל מקרקעי ישראל. התובע לא הנחה את הנתבע לגבי אופן הגשת ההצעה למכרז. כתוצאה מכך, בשל הצעה נמוכה מידי לא זכה הנתבע במכרז והוא בוטל.

7.         הנתבע כעס על כך שהתובע לא הנחה אותו במקצועיות והקשר ביניהם ניתק. לימים, פורסם מכרז נוסף לגבי מגרש 1007 והנתבע הגיש הצעה חדשה בסיוע מר קדמון שהינו ידיד של הנתבע ומתמחה בתחום הנדל"ן. בסופו של דבר זכתה הצעתו של הנתבע והוא רכש את הזכויות במגרש 1007. זכייה זו אינה קשורה לתובע וממילא לא נעשתה תחת הדרכתו או סיועו.

8.         התובע אינו זכאי לקבלת דמי התיווך: טופס ההזמנה נחתם בדצמבר 2008 והפעולות בקשר לאותו מכרז נסתיימו בינואר 2009; התובע לא פעל בנאמנות ובהגינות ולא הסביר לנתבע שמדובר במקרקעין המשווקים לציבור הרחב על ידי מינהל מקרקעי ישראל, ואף המליץ לנתבע להגיש הצעה בסכום שלא יעלה על סך השווה ל- 91,000 דולר וכתוצאה מכך הוחמצה ההזדמנות לזכייה במכרז הראשון בסכום נמוך יחסית.

9.         בדיון שנערך לפניי העידו העדים הבאים:

מצד התובע: התובע.

מצד הנתבע: מר עופר קדמון (ידיד העוסק בתחום הנדל"ן שליווה את הנתבע במכרז השני), גב' רונית דימיטשטיין (מנהלת החשבונות אצל הנתבע) והנתבע.

דיון והכרעה:

10.        בתאריך 27.12.08 חתם הנתבע על הזמנה לביצוע פעולת תיווך במקרקעין. ההזמנה כללה את פרטי התובע ומספר הרישיון שלו וכן את פרטי המגרשים באזור התעשייה עמק חפר והמחיר המבוקש עבורם: 100,000 דולר עד 150,000 דולר. הנתבע אישר בחתימת ידו את הסכמתו לתנאים הנקובים בהזמנה: תשלום שכר טרחת המתווך בשיעור 2 אחוזים בתוספת מע"מ וכן התחייבות נוספת על פיה התחייב הנתבע להודיע מיידית על כל מו"מ שייערך בינו לבין הצד השני לעסקה. במקרה ולא ימלא אחר התחייבות זו יהא מנוע מלטעון שהמתווך לא שימש "גורם יעיל" בעסקה [נספח ב' לת/1].

11.        עיינתי בהזמנת התיווך והתרשמתי שהיא ממלאת אחר כל התנאים הנקובים בסעיף 9 (א) לחוק המתווכים במקרקעין התשנ"ו - 1996 (להלן: " החוק") וכן לפרטים הנדרשים בתקנות המתווכים במקרקעין (פרטי הזמנה בכתב),  התשנ"ז - 1997. על כן, חב לכאורה הנתבע בתשלום דמי התיווך המוסכמים.

12.        לנתבע שתי טענות הגנה עיקריות כנגד חובתו לשלם את שכר הטרחה:

            האחת: ההזמנה לשירותי התיווך מתייחסת אך ורק למכרז הראשון ואינה חלה על המכרז השני אליו ניגש באופן עצמאי הנתבע.